על האפליה הכפולה.
קן רובינסון מציין מהרצאותיו, כי בשנים האחרונות מדינות מערביות רבות רואות בחינוך "השקעה כלכלית" , ולכן הן מתערבות בתכנים ומממנות לימודים אשר יהיו "רווחיים" כלכלית למדינה.
אצלינו רואים זאת בבהירות מזה כ-20 שנה, בהן המדינה משקיעה תקציבי ענק בלימודי מתמטיקה ומדעים מדויקים, בתקוה שמספר המהנדסים יגדל וידביק את הביקוש בשוק. במדינת הסטארט אפ, מי שיש לו נטיה ריאלית טבעית, שווה יותר.
ומה עם ההורים? כן, גם ההורים לוחצים על בתי הספר להכניס תוכניות העשרה אשר "יועילו" לתלמידים, להתקבל ליחידות מובחרות בצבא או לבנות קריירה בחברה היי טק מתקדמת. חלומות ההורים על בת עורכת דין או בן רופא, התחלפו בחלומות על אקזיט שמן. ובתי הספר נענים, והנה אנחנו רואים תוכניות העשרה בתחומי המדעים, המתמטיקה והטכנולוגיה, גם מחוץ לתוכנית הלימודים הרגילה.
פעמיים השקעה במקצועות ה"ריאליים", פעמיים אפליה.
מי מופלה פה לרעה?
חלק גדול מהבנות, ואותם בנים עם נטיה הומנית. מכירים אחד או שנים כאלה? תלמידים מקסימים, נבונים וחכמים, שכנראה לא יהיו מהנדסים?
ולמה הם מופלים?
כי מערכת החינוך לא מציעה כמעט אף תוכנית העשרה במדעי ההתנהגות, תרבות האדם והאומנויות. לא כתיבה יוצרת, לא אנתרופולוגיה, לא כלכלה ולא פילוסופיה. מעבר לעובדה שכל התלמידים ראוי שילמדו גם מקצועות אלה, הרי שמי ששונא מתמטיקה, אין לו לאן לברוח.
הגיע הזמן להשקיע בילדים שלנו ללא אפליה, שווה בשווה